חשיבות התקשורת הלא מילולית בייעוצים רפואיים

התפקיד המרכזי של התקשורת הלא מילולית

תקשורת לא מילולית משמעותית ביותר כאשר היא סותרת את המסר המילולי. כאשר השתיים אינן עקביות, המסרים הלא מילוליים נוטים לגבור על המסרים המילוליים. לדוגמה, שאלה סגורה מלווה בתקשורת לא מילולית יעילה יכולה להוביל לתשובה פתוחה. כך, המטופל לא בהכרח מאמין להערה מילולית מרגיעה אם היא מלווה בהבעות פנים סותרות ובהיסוס קולי.

הבנת רמזים לא מילוליים של מטופלים

רופאים צריכים להכיר ולחקור את הרמזים הלא מילוליים של המטופלים, כגון דפוסי דיבור, הבעות פנים ויציבה גופנית. רמזים אלו יכולים לספק מידע על רגשות ודאגות בלתי מדוברים של המטופלים, ועוזרים לרופאים להבין את מצבם הרגשי והנפשי של המטופלים בצורה טובה יותר. למשל, מטופל שמציין שהוא "בסדר" אך מסובב את ידיו ומבטו נמוך, עשוי להעיד על חשש או אי נוחות.

השפעת ההתנהגות הלא מילולית של הרופאים

התנהגות לא מילולית של רופאים, כגון קשר עין, תנוחת גוף והבעות פנים, משפיעה על תוצאות הייעוץ הרפואי. מחקרים מראים שמטופלים מבחינים ברמזים אלו, אשר יכולים להשפיע על תפיסתם את הרופא ועל שביעות רצונם מהייעוץ. תקשורת לא מילולית אפקטיבית מצד הרופא יכולה לשפר את שביעות רצון המטופלים, הבנתם ואמונם ברופא.

מחקרים על השפעת התקשורת הלא מילולית

תצפיות מהשטח

המאמר של מרצינוביץ' ואחרים ב-BJGP מזכיר לנו שמטופלים עוקבים בקפידה אחר הרופאים שלהם בייעוצים וקולטים מגוון רמזים לא מילוליים. במחקר תצפיתי זה מפולין, נמצא שהטון הקול ומידת קשר העין של הרופאים היו קשורים לכך שמטופלים קלטו סימנים שהרופאים שלהם נראו לא מעוניינים בהם. מטופלים צעירים ומשכילים יותר נטו להעיר על התנהגויות הרופאים, או כי היו מודעים יותר אליהן או כי היו נוחים יותר לדווח על כך לחוקרים.

השפעה היסטורית

במחקר נוסף שערכו ביירן והית' לפני שלושים שנה, נמצא שקשר עין ויציבת הרופא היו משפיעים על מה שהמטופל חשף בייעוץ. הם גם מצאו שהאופן שבו הרופא השתמש ברשומות הרפואיות (שלא היו ממוחשבות בזמנו) היה חשוב בהשפעה על הדאגות שהעלו המטופלים.

האתגרים המודרניים של התקשורת הלא מילולית

השתתפות מוגברת של המטופל

שינויים בחברה כמו גם בפרקטיקה הרפואית עודדו את הציפייה להשתתפות מוגברת של המטופלים בייעוצים. מטופלים מעודדים לשאול שאלות ומצפים להיות מעורבים יותר בקבלת החלטות. ניתן היה לצפות שזה יוביל לשיפור בתקשורת בין רופא למטופל. עם זאת, התוצאות של ניסיונות לחקור את השפעת ההשתתפות המוגברת של המטופלים בייעוצים מאכזבות ברובן, וישנן ראיות לכך שרופאים מגיבים להשתתפות מוגברת של מטופלים עם התנהגויות חסימתיות לא מילוליות.

השימוש במחשבים

אתגר נוסף עבור רופאי משפחה הוא השימוש הנרחב במחשבים בייעוצים. בעשרים השנים האחרונות הפכה הרפואה הכללית הבריטית לממוחשבת כמעט לחלוטין. יתרה מזאת, סביר שהשימוש במחשבים גבר מאז הוצגו תגמולים כספיים לרופאים עבור רישום אלמנטים רבים של נתונים על מטופליהם. בניסינג ואחרים צפו שהתקשורת בין רופאי משפחה הולנדיים בתקופה שבין 1986 ל-2002 הפכה יותר מכוונת משימה, עם פחות סבירות שהרופאים יעסקו בבניית שותפויות עם מטופליהם, פחות סבירות להביע דאגה למטופליהם, ופחות סבירות לספק מבנה לייעוץ. ממצאים אלו צריכים להיות מפתיעים לנוכח הדגש על רפואה מרכזת-מטופל וההתמקדות בכישורי תקשורת בחינוך לתארים מתקדמים ובוגרים. אך הממצאים נתמכים על ידי הראיות שמטופלים עדיין מדווחים על מעט עידוד מצד הרופאים לנהל את מצביהם הכרוניים בעצמם. בניסינג ואחרים סברו כי גורם סביר להידרדרות בתקשורת שנצפתה במחקר שלהם היה השימוש הגובר של רופאי משפחה במחשבים.

השפעות השימוש במחשבים

לעומת זאת, ובאופן מעודד יותר, צ'אן ועמיתיו מצאו במחקר קטן מאירלנד שרופאי משפחה מסוגלים לגוון את השימוש במחשב בהתאם לתלונת המטופל. עבור בעיות לא-פסיכולוגיות נעשה שימוש במחשב 10-32% מהזמן, אך אם הבעיה סווגה כפסיכולוגית זה הופחת ל-6-16%. עם זאת, עיצוב המחקר היה כזה שאיננו יודעים אם אותם מטופלים עם בעיות לא-פסיכולוגיות לכאורה היו מעלים בעיות פסיכולוגיות נוספות לו ניתנה להם ההזדמנות. יש צורך במחקר נוסף כדי להבהיר נושאים אלה, אך החשש הוא שככל שנשתמש יותר במחשב, כך נביט פחות במטופלים, נאמר פחות למטופלים ובפרט נשאל פחות על ההיבטים הפסיכוסוציאליים של המחלה ונגיב פחות להיבטים הרגשיים של הטיפול בהם.

אובדן קשר העין

זה מתיישב עם הידע הקיים על השפעת איבוד קשר העין עם המטופל על ידי התבוננות ברשומות, בין אם הן נייר או ממוחשבות. אנו יודעים שהתנהגות זו מפחיתה את היעילות בייעוץ על ידי הקטנת שטף המטופל והגברת הסיכוי שהרופא יפספס או ישכח מידע חשוב. מחקרים של רוסובוארי הראו את חשיבות תנוחת הגוף של הרופא בתחילת הייעוץ על שטף המטופל, כאשר תנוחת הגוף הפונה למחשב במקום למטופל משפיעה לרעה, אפילו אם הרופא מספק קשר עין באמצעות הפניית גופו העליון לעבר המטופל.

השפעות התקשורת הלא מילולית על ההוראה

ניתוח וידאו בהוראה רפואית

מורים לתקשורת בחינוך רפואי לתואר ראשון ולתארים מתקדמים צריכים לשקול כיצד לשלב את הלקחים הללו על תקשורת לא מילולית בתוכניות ההוראה שלהם. ראשית, הראיות מדגישות את הצורך בניתוח וידאו בהוראת מיומנויות תקשורת כך שניתן יהיה לצפות ולדון בתקשורת הלא מילולית באופן אובייקטיבי, ובפרט, כך שהלומדים עצמם יוכלו לצפות בהתנהגותם הלא מילולית.

הערות על התנהגות לא מילולית

שנית, המורים עשויים להצריך אומץ רב יותר ומיומנות רבה יותר בהערות על התנהגות לא מילולית. מכיוון שהתנהגות לא מילולית מייצגת יותר את עמדותינו ורגשותינו, עשוי להיות קשה יותר להעיר עליה באופן רגיש מבלי להיראות כמי שמבקר את האישיות והערכים של הלומד. זו בעיה מיוחדת עם לומדים מרקע תרבותי שונה שעשויים להשתמש בדפוסי התנהגות לא מילוליים שונים מאוד בעצמם ולהיות רגילים ליחסים והיררכיות רופא-מטופל שונות.

אסטרטגיות לשיפור התקשורת הלא מילולית

שילוב ניתוח וידאו בהוראה

שילוב ניתוח וידאו בהוראת מיומנויות תקשורת יכול לסייע לרופאים ולסטודנטים לרפואה לשפר את התנהגותם הלא מילולית. צפייה עצמית ומתן משוב יכולים לשפר את המודעות והאפקטיביות בתקשורת עם מטופלים.

מבנה ייעוצים

בניית ייעוצים באופן שמאפשר הפרדה בין האינטראקציה עם המטופל לבין רישום הנתונים יכולה לשפר את התקשורת. לדוגמה, דחיית כתיבת הערות עד לאחר סיום הדיבור של המטופל או סימון הכוונות בצורה ברורה יכולות לשמור על קשר עין ומעורבות עם המטופל. דחיית הזנת חלק מהנתונים לאחר שהמטופל עזב את החדר היא אפשרות, אך נפח הנתונים הנדרש לנקודות איכות ותוצאות משמעותו שאנחנו כנראה נצטרך לרשום חלק מהנתונים בזמן שהמטופל נוכח. מיומנות מבנה הייעוץ לאלמנטים נפרדים, עם ניסיון מכוון להתחיל את הראיון במתן תשומת לב מלאה למטופל ולאחר מכן להסביר למטופל מתי יש להקדיש תשומת לב לרשומות, היא אולי הלקח החשוב ביותר עבור קלינאים ללמוד ולשלב בתוכניות הוראה לתקשורת מודרניות. בדרך זו, נוכל לנסות להתגבר על בעיה חמורה בפרקטיקה הרפואית הדורשת תשומת לב דחופה.

סיכום

תקשורת לא מילולית היא מרכיב קריטי בייעוצים רפואיים המשפיע על שביעות רצון המטופלים והאפקטיביות של האינטראקציה. הכרה בחשיבות הרמזים הלא מילוליים ויישום אסטרטגיות לשיפורם יכולים לשפר את כישורי התקשורת של הרופאים, ולהוביל לטיפול טוב יותר במטופלים. באמצעות ניתוח וידאו, מבנה ייעוצים יעיל ושימת לב להתנהגויות לא מילוליות, ניתן לשפר את איכות התקשורת ולהגביר את שביעות רצון המטופלים והבנתם. ניהול יעיל של השימוש במחשבים במהלך הייעוץ ושימת דגש על קשר עין ותשומת לב למטופל יכולים להוביל לשיפור משמעותי באינטראקציה הרפואית ובתוצאות הטיפוליות.